Michael Johnsonצוותים ששומרים תוכן ב-Cloudflare D1 יכולים כעת להעביר רשומות נבחרות אל AI Search בלי לייצא אותן תחילה למערכת ביניים. ב-12 בנובמבר 2026 הוסיפה Cloudflare את D1 כמקור נתונים בגרסת בטא של השירות: המפתח מגדיר שאילתה לקריאה בלבד, ו-AI Search הופך כל שורה שמוחזרת למסמך ומעדכן את האינדקס לפי לוח זמנים.
מה השתנה
בעבר הציע AI Search קטגוריות אחרות של מקורות, כמו אובייקטים של R2 או תוכן מהאינטרנט. כעת D1 יכול להעביר ישירות לאינדקס נתונים מטבלאות, למשל מאמרים שפורסמו, קטלוג מוצרים או רשומות ממאגר ידע. Cloudflare תיארה את החידוש ברשומת יומן השינויים מ-12 בנובמבר; אפשר ליצור מופע עם מקור D1 דרך לוח הבקרה, REST API או Workers binding.
בעלת מסד הנתונים מגדירה באמצעות שאילתת SQL אילו רשומות ייכללו באינדקס ואילו שדות ישמשו ככותרת, כתוכן וכמטא-נתונים של המסמך. עבור מסד נתונים של מאמרים, למשל, השאילתה יכולה לבחור רק תכנים שפורסמו ולהקצות לעמודות את התפקידים id, title, content ו-meta_category. כך תצוגת החיפוש נבנית מתוך קבוצת הרשומות שהמפתח הגדיר.
איך החיבור פועל
בעת הגדרת מקור D1, AI Search מריץ את השאילתה שהוגדרה, מאנדקס את השורות בזו אחר זו ומסנכרן את האינדקס לפי לוח זמנים. כדי להשתמש ב-REST API או ב-Workers binding נדרשים מזהה של מסד הנתונים D1 באותו חשבון Cloudflare, מזהה של אסימון שירות ושאילתה שמחזירה עמודת id. בלוח הבקרה אפשר לבחור מסד נתונים, לבנות שאילתה ולבדוק את התוצאה על שורה אחת לפני יצירת המופע — השלבים האלה מפורטים בתיעוד מקור הנתונים D1.
שמות העמודות קובעים את תפקידיהן: title משמשת ככותרת המסמך, content כטקסט הראשי, ועמודות עם הקידומת meta_ נשמרות כמטא-נתונים. עמודות אחרות עשויות להופיע כשדות עם תוויות, בהתאם לתבנית המסמך. כך אפשר לבחור ב-SQL את הקטגוריות והשדות הדרושים לחיפוש.
אילו שאילתות השירות מקבל
השאילתה חייבת להיות פקודת קריאה אחת שמתחילה ב-SELECT או ב-WITH. עליה להחזיר תוצאה שאינה ריקה, ובה ערכי id ייחודיים ולא ריקים; המגבלה המרבית היא 100,000 שורות ואורך השאילתה מוגבל ל-10,000 תווים. התיעוד אוסר גם על פרמטרים מקושרים, הערות וכמה מבני SQL, ובהם פעולות כתיבה ופקודות ניהול. אסור להשתמש ב-ORDER BY או ב-LIMIT: AI Search קורא את התוצאה בעמודים וממיין לפי id.
אם ערך ה-id של שורה משתנה, AI Search מוחק את המסמך הישן ויוצר מסמך חדש. לכן כדאי לבחור מזהה יציב לצורך הסנכרון. גם לכל עמודה בתוצאה צריך להיות שם ייחודי; אם צריך, אפשר להגדיר אותו באמצעות AS. מכיוון שהסנכרון קורא את מלוא תוצאת השאילתה, הוא נכלל במכסת הקריאות של D1, ותנאי WHERE מסייעים להגביל את קבוצת הרשומות שמאונדקסת.
למי זה מועיל
החיבור החדש מתאים לצוותים שכבר שומרים תוכן מובנה ב-D1. הם יכולים לבחור בשאילתת מסד הנתונים אילו רשומות ייכללו במאגר החיפוש, ואז לסנכרן את האינדקס כששורות מתווספות, משתנות או נמחקות. למשל, קטלוג יכול לכלול רק פריטים הזמינים למכירה, ומרכז תמיכה יכול לכלול רק מאמרים שפורסמו ואת הקטגוריות שלהם. כל שורה הופכת למסמך נפרד.
האינטגרציה עדיין בגרסת בטא. לפני ההשקה כדאי לוודא שערכי id ייחודיים ויציבים, לבחור רק את העמודות הנחוצות ולבדוק כיצד גודל התוצאה ותדירות הסנכרון ישפיעו על השימוש ב-D1. עדכוני האינדקס מתבצעים במרווח הזמן שנבחר, וקריאת מלוא התוצאה בכל סנכרון צורכת קריאות D1.
השינוי המרכזי הוא ש-D1 יכול כעת לשמש מקור ל-AI Search, ושאילתת SQL קובעת אילו שורות במסד הנתונים יהפכו למסמכי חיפוש. עבור צוותים שתוכנם נמצא ב-D1, זו דרך ישירה לחבר בין הנתונים לאינדקס; בתכנון חשוב להביא בחשבון את מגבלת השורות ואת הקריאות למסד הנתונים בזמן הסנכרון.
