קלוד סייעה ליצור מפת שמי האולטרה־סגול ולהשלים פערים בתצפיות

כשליש מהשמיים מעולם לא נצפו באולטרה־סגול. ב־8 באוקטובר 2026 פרסמה Anthropic את סיפורו של האסטרופיזיקאי בריס מנאר, על האופן שבו השתמש ב־Claude Science כדי לשלב תצפיות חלל ארכיוניות ולהעריך את האזורים החסרים. במפה האזורים שנמדדו מופרדים מתחזיות המודל, ולצדן מצוין גם אומדן אי־ודאות.

הפרויקט מדגים כיצד סוכני בינה מלאכותית יכולים לסייע בעיבוד עתיר העבודה של ארכיונים מדעיים: באיתור מערכי נתונים, בהתאמת תצפיות לסולם משותף ובהרצת חישובים חוזרים. כדי לבדוק את התחזיות, מנאר הסתיר מהמודל חלקים מאזורים שבהם היו מדידות אולטרה־סגול ידועות, ואז השווה את הערכים המשוחזרים לנתונים בפועל.

כיצד איחדו תצפיות מטלסקופים שונים

האוזון באטמוספרה סופג קרינה אולטרה־סגולה, ולכן תצפיות כאלה נערכות מהחלל. עיקר הנתונים לפרויקט הגיעו ממשימת GALEX של NASA, שפעלה בשנים 2003–2012. סקירת הארכיון של MAST מציינת כי GALEX צפתה ב־77% מהשמיים לפחות בתחום אחד; המשימה נמנעה במכוון מאזורים מסוימים ובהם כוכבים בהירים מאוד, בשל הסיכון לגלאים. נתונים נוספים הגיעו מפרויקט Swift וממשימת FIMS/SPEAR הדרום־קוריאנית.

אי אפשר היה פשוט לחבר את התצפיות ממכשירים שונים: היה צורך לכייל אותן זו ביחס לזו, להתאים אותן לאותה רזולוציה ולמערכת קואורדינטות משותפת. לפי תיאורו של מנאר, Claude תיאמה את עבודתם של סוכנים שאיתרו סקרים אסטרונומיים פתוחים, עיבדו תמונות ואיחדו את התוצאות. בתרשים הפרויקט רכיבים שחושבו בשיטות דטרמיניסטיות מופרדים מהערכות סטטיסטיות של המודל.

הפערים הוערכו על סמך תחומי תצפית אחרים

כדי להשלים אזורים חסרים, Claude השתמשה באינפיינטינג — שיטה להערכת נתונים חסרים על סמך דפוסים בתמונות הזמינות. באזורים ללא תצפיות אולטרה־סגולות היו נתונים בתחומי האור הנראה, האינפרה־אדום והרדיו. באזורים שבהם היו מדידות אולטרה־סגול, המודל העריך את הקשר ביניהן לבין תצפיות בתחומים אחרים, ולאחר מכן החיל את הקשרים האלה על אזורים שלא כוסו בתצפיות אולטרה־סגולות.

מנאר בדק את התחזיות באזורים מוכרים: הוא הסתיר חלק מהנתונים האולטרה־סגולים האמיתיים וביקש מהמערכת לשחזר אותם. לאחר כמה איטרציות, הערכים שהוערכו סטו מהמדידות המוסתרות בכ־10% במבחן הזה. התוצאה מתארת בדיקה באזורים מוכרים; Anthropic מדווחת גם כי במפה הסופית יש שכבות נפרדות המסומנות „נמדד” ו„נחזה”, וכן אומדני אי־ודאות.

למפה נוספו גם אומדנים של האור האולטרה־סגול שמגיעים מיותר מ־100 מיליון כוכבים בודדים. הם הופקו ממדידות בתחום האור הנראה של משימת Gaia מטעם סוכנות החלל האירופית. כך המפה משלבת תצפיות ארכיוניות ושכבות מחושבות, תוך שמירה על מידע בדבר מקורן.

בדיקה אנושית איתרה טעות אחרי שתי סקירות

בעת בחינת התמונות הבחין מנאר בסימנים מעגליים חלשים של חשיפות GALEX בודדות. הם נוצרו בגלל זוהר אולטרה־סגול שיורי של אטמוספרת כדור הארץ: כאשר הרקע אינו מוסר לחלוטין, שדות התצפית המעגליים נבדלים מעט זה מזה בבהירותם. לפי סיפורו של מנאר, שני סבבי בדיקה בידי סוכנים אחרים לא איתרו את הפגם. לאחר שהצביע עליו, הסוכנים תיקנו את הרקע בכל 38 אלף התצפיות.

המקרה מראה שהסוכנים האיצו פעולות חוזרות, אך בדיקה חזותית בידי מומחה נותרה חלק מתהליך העבודה. בתוצר הסופי כדאי לשמור שכבות ביניים, להפריד בין אזורים חזויים ולבדוק את התוצאה באמצעות תצפיות וניתוח חזותי.

Anthropic מציגה את המפה כמשאב חינוכי שממחיש את המבנים של שביל החלב באולטרה־סגול. המסקנה המעשית מהפרויקט היא שעיבוד באמצעות סוכנים עשוי לסייע בהשלמת עבודה עתירת מאמץ עם ארכיונים פתוחים, כל עוד המדידות, הערכות המודל ותוצאות הבדיקה בידי מומחים נשארות מובחנות.