Michael Johnsonבגרסת The Legend of Zelda: Ocarina of Time ל־Nintendo Switch 2 לינק יכול לקפוץ בלחיצת כפתור בכל מקום. ההחלטה הזו אילצה את המפתחים לבדוק מחדש את הגאומטריה של השלבים ואת המרחקים בין הפלטפורמות: בעבר הקפיצות התרחשו אוטומטית רק בנקודות שנקבעו מראש. נינטנדו סיפרה כיצד שינוי יחיד בשליטה השפיע על העבודה על הסביבה, המצלמה והמבוכים, בריאיון Ask the Developer שפורסם ב־9 בנובמבר.
הקפיצה החופשית שינתה את העבודה על השלבים
במקור ל־Nintendo 64 לא היה כפתור קפיצה נפרד: המשחק הפעיל את הקפיצה בעצמו במקומות מסוימים, כשהשחקן דחף את מוט השליטה קדימה. בגרסה ל־Switch 2 הצוות העביר אליה את שיטת השליטה המוכרת ממשחקים מאוחרים יותר בסדרה, ואִפשר לקפוץ בלחיצת כפתור. לדברי המפיק אייג'י אונומה, חופש הפעולה חייב להביא בחשבון מראש מגוון גדול יותר של התנהגויות שחקנים ולשנות מקומות שבהם קפיצה עלולה לשבש את המסלול המתוכנן.
המשימה הסתבכה משום שבמשחק יש לינק בוגר ולינק צעיר, ואורך הקפיצה שלהם שונה מעט. לכן המפתחים נדרשו לכוון בדייקנות את המרווחים בין הפלטפורמות עבור שתי הגרסאות של הגיבור. הצוות תיאר את תהליך העבודה בפשטות: לממש את המכניקה, להשוות את התחושה למקור ולחזור על הכוונון עד שהשליטה החדשה אינה משנה את אופיו של המשחק.
זו דוגמה ברורה לכך ששינוי קטן בשליטה הופך למשימת תכנון שלבים. קפיצה חופשית מוסיפה אפשרויות לחקירה, אך כעת צריך לבדוק כל בליטה וכל פער בהתאם למקומות שאליהם השחקן יכול לקפוץ ולדמות שמבצעת את הקפיצה.
הרגלי שליטה ישנים וחדשים מתקיימים זה לצד זה
המפתחים בחנו מחדש גם את מתקפת הקפיצה. במקור ביצעו אותה בלחיצה אחת; בשיטת השליטה המאוחרת יותר השחקן קופץ תחילה ואז תוקף באוויר. הצוות השאיר את שתי האפשרויות, כדי לשמר את הפעולה המוכרת למעריצים ותיקים ולאפשר לשחקנים שרגילים למשחקים החדשים בסדרה להשתמש ברצף המוכר להם.
בחירה דומה נעשתה בנוגע לגלגול המהיר. השחקן יכול להמשיך ללחוץ שוב ושוב על כפתור הגלגול, או להחזיק אותו לחוץ כדי לנוע במהירות מוגברת. כך הצוות שמר על דרך התנועה הישנה והוסיף אפשרות מודרנית יותר, במקום לכפות על כולם להסתגל לשיטה יחידה.
גם מצלמה שניתן לסובב בחופשיות משנה את האופן שבו העולם נתפס: השחקן יכול להתבונן במקומות מזוויות שונות ולגלות פרטים שבעבר נותרו מחוץ לשדה הראייה הקבוע. עם זאת, בחדרים סגורים במבוכים הזווית החדשה עלולה לפגוע בהתמצאות. המפתחים אומרים ששינו את סימוני הכיוון כדי להקל על השחקן להבין לאן להתקדם אחרי קרב או פתיחת דלת.
מקדש המים נשאר דומה, אך נעשה ברור יותר
הצוות פירט במיוחד את השינויים במקדש המים, שחקנים רבים זוכרים בזכות הניווט המורכב והמעבר התכוף בין פריטים. בגרסה החדשה קל יותר לעבור בין פריטים, וחלק מהקירות הוחלפו במבני סריג: אפשר לראות דרכם חדרים סמוכים, ולכן קל יותר להבין את המרחב.
המפתחים שמרו על המנגנונים העיקריים של המבוך, אך שינו פרטים מסוימים שהקשו על הבנת המסלול. מדובר בעיבוד ממוקד שנועד לשפר את הניווט ואת נוחות ההתקדמות, תוך שמירה על המבנה הבסיסי של האתגר.
גם הבוס הראשון, גומה, שונה. במקור היה קשה לזהות מתי אפשר לתקוף את נקודת התורפה שלו. כעת הבוס מכסה אותה בידיו כשהתקפה לא תצליח. כך קל יותר להבין את מצב היריב מתוך התנהגותו, בלי להסביר את הכלל בטקסט נפרד.
המשחק זמין, והסיפור על יצירתו פורסם אחרי ההשקה
Ocarina of Time יצא ל־Nintendo Switch 2 ב־5 בנובמבר 2026; נינטנדו מציינת שיש לו גרסאות דיגיטלית ופיזית. הריאיון מ־9 בנובמבר פורסם לאחר ההשקה, אך החברה מציינת שהשיחה עם הצוות הוקלטה לפני יציאת המשחק. זהו סיפור על ההחלטות שקיבלו המפתחים, ולא הודעה על עדכון או תכונה חדשה.
המסקנה המעשית לשחקנים פשוטה: הגרסה משמרת כמה פעולות מוכרות, אך מציעה קפיצה חופשית, אפשרויות שונות להרגלי תקיפה ודרכים חדשות להתבונן בעולם. למפתחים, הריאיון ממחיש את המחיר של עדכון כזה: שינוי שהשחקן חווה כלחיצה אחת עשוי לחייב בדיקה מחדש של הגאומטריה, המצלמה והניווט בכל מרחב המשחק.
